ז. 'דת משה ויהודית': הקטכיזם של שלמה פלסנר

תיעודה וביצורה של התורה שבעל פה 163 טבעי רווח דפוס יצירה זה בחוגים ליברליים, שהיו מעורים בתרבות ובספרות של החברה הנוצרית ולהוטים לעשותה מודל לחיקוי . חריג יותר היה השימוש בדפוס יצירה זה במחנה האורתודוקסי, אם כי גם פה נמצאה לו אחיזה . כצפוי, שאלת מוצאה וטיבה של התורה שבעל פה תפסה מקום דומיננטי בעיקר בספרי קטכיזם אורתודוקסיים, 49 שבהם חשו לבצר את מעמדה של מסורת ההלכה ביהדות, בניגוד לספרי קטכיזם ליברליים שבחרו להבליט את צביונה התאולוגי - מוסרי של אותה 50 הדת . מחברים אורתודוקסים העלו השערות שונות ומגוונות בדבר הצורך התאורטי במסורת אוראלית לצד זו הטקסטואלית, ואפילו השתעשעו בטרמינולוגיה של מנדלסון באשר ליתרונות של מילים ודיבור חי על פני אותיות וכתב מתים . דיון נרחב, מפתיע בפתיחותו המחשבתית, מצוי בספר 'אמונת ישראל' ( 1824 ) שכתב ר' נפתלי ( בנדיקט ) בנט ( 9871— 1857 ) , בנו של מרדכי ( 3571— 1829 ) , רבה הראשי 51 בה בשעה, מחנכים והוגים אורתודוקסים חזרו בדבקות על ההשערה של מורביה . ההיסטורית הרווחת בדבר הפיכת המסורת שבעל פה ליצירה כתובה עוד בתקופת התנאים והאמוראים . כך, למשל, ב'ספר לימוד של דת ...  אל הספר