ט. 'רומי וירושלים': המכתבים של משה הס

הגנת התורה שבעל פה כמסורת אוראלית 139 הס היה מידידיו של היינריך גרץ, ובדומה לו סירב להציג את מסורת ההלכה 84 בזיכרון ההיסטורי נצרבה דמותו של הס כאחד הרבנית כמאובנת וחסרת חיים . ממבשרי הציונות, אך לאמיתו של דבר לא הייתה דעתו נתונה לציונות ואולי אף לא לזהותו היהודית שלו עצמו לאורך מרבית שנות חייו . הגם שזכה לחינוך מסורתי בילדותו, עד מהרה השתקע בלימודיו באוניברסיטה, ובהמשך בהפצת משנתו הסוציאליסטית, שהשפיעה כידוע על קרל מרקס הצעיר . על זיקתו הרעועה ליהדותו העידו נישואיו לסיביליה פש מאכן, נערה קתולית שהכיר בפריז . רק בעקבות עלילת דמשק ( 1840 ) , שטלטלה את העולם היהודי כולו, ותחת השראתן של אידאולוגיות לאומיות שצצו על אדמת אירופה בשנות הארבעים והחמישים של המאה התשע עשרה, החל הס לברר מחדש את פשר זיקתו לעמו ולמולדתו . את משנתו האידאולוגית המגובשת שטח הס בהרחבה בספרו 'רומי וירושלים' ( 1862 ) , במתכונת של סדרת מכתבים בדויים בינו לבין ידידתו . הס לא היה היחיד מבני דורו שבחר להציג את עמדותיו במתכונת ספרותית זו, ואף לא הראשון שבהם . עוד בשנת 1836 פרס ר' שמשון רפאל הירש את הגותו במתכונת של התכתבות בדו...  אל הספר