ד. נחמן קרוכמל ו'מורה נבוכי הזמן'

הגנת התורה שבעל פה כמסורת אוראלית 121 מריה תרזה ( 7171— 1780 ) לא בישרו תמורות מפליגות במעמד היהודים, וגם בצווי הסובלנות ( Toleranzedikt ) של הקיסר יוזף השני ( 1471— 1790 ) , שנוסחו ברוח האבסולוטיזם הנאור, הוטלו מגבלות על תחומי היישוב של היהודים או על הגידול במספרם, ואין כל פלא שהיהודים המקומיים התייחסו אליהם בחשדנות רבה . משאת נפשם של היהודים הנאורים בגרמניה להעתיק את מגוריהם לערים המרכזיות ולהשתלב בתרבות הגרמנית המודרנית הייתה זרה לעמיתיהם הגליצאים, שהיו מרכיב דומיננטי באוכלוסייה העירונית זה מכבר וכלל לא חשו נחותים בהשכלתם משכניהם הנוצרים . הדחף לשקם את דימויה של היהדות בעיני הסביבה הנוצרית באמצעות רפורמות ותיקונים, שכה בלט בגרמניה, נפקד כמעט לחלוטין בסביבה הגליצאית . ההשכלה הגליצאית עסקה, במידה רבה, במאבק נמרץ בכת החסידים, שמקומה נעדר לגמרי מן הזירה הגרמנית . בהשפעת ערכי הנאורות שבאו מגרמניה ניסו משכילים בגליציה לטהר את היהדות המקומית מאמונות וממנהגי סרק שדבקו בה, ולבער מתוכה סיגים וספיחים שהכו בה שורשים . מתינותה של השכלת גליציה ניכרת באופן טיפולה במוסד התורה שבעל פה . כפי שניווכח ...  אל הספר