ג. מ'בחינת הדת' ל'בחינת הקבלה': יצחק שמואל רג'יו

פרק שישי 118 התורה שבעל פה מצאה גם היא מסילות אל ליבו של יש"ר, וגרמה לו לסגת מהשקפתו המקורית באורח דרמטי למדי . בטרם נתוודע לשד"ל דבק יש"ר בעמדה הרווחת, שלפיה נכתבה המשנה בידי רבי עצמו . במכתב ששלח לשמואל חיים בן דוד לולי ב - 1817 , בעיצומו של הוויכוח בעניינם של ספר הזוהר, הניקוד והטעמים, קבע נחרצות כי 'רבינו הקדוש בראותו שנתמעטו הלבבות אסף וכתב על ספר כל ההלכות המפוזרות, וחבר מהן 22 ואולם בעקבות מפגשו עם שד"ל, וככל הנראה בהשפעתו, החל יש"ר המשנה' . לסגת בהדרגה מעמדתו הנחושה . בחיבורו 'התורה והפילוסופיאה' ( 1827 ) סיפר כי 'מחלוקת גדולה יש בין החכמים על הזמן שבו נכתב המשנה וממי נכתבה', תוך שהוא עצמו נמנע מלהביע את השקפתו . לאחר שסקר את העמדות החלוקות חתם 23 נימה זהירה נקט גם בספר בזהירות : 'והקורא ישפוט . . . ואני לא להכריע באתי' . 'בחינת הדת' ( 1833 ) , בהערה שעסקה כולה בשאלת חיבור המשנה . יש"ר הבהיר כי המשנה הייתה אוסף הלכות פרטי של רבי שלא נועד לשמש את הציבור הרחב . רק בשל מעמדו הרם של רבי נעשתה המשנה, לאחר מותו ושלא מדעתו, למסמך הלכתי מחייב . גם אם רבי עצמו תיעד את ההלכות בכתב, הבהיר...  אל הספר