ב. המערכה של שמואל דוד לוצאטו

הגנת התורה שבעל פה כמסורת אוראלית 111 זאת השקפתו הנחרצת בנוגע לתורה שבעל פה ולגלגוליה ההיסטוריים לא משה מכתביו, משנות נעוריו ועד יום מותו . כבר בפרי ביכוריו הספרותי 'אוהב גר' ( 1830 ) , שבמרכזו עומד תרגום אונקלוס, נדרש שד"ל לשאלת התורה שבעל פה . 4 בחיבור זה הביע לראשונה גם את עמדתו הנחרצת, שממנה לא נטה כל חייו, בדבר מסירתם האוראלית של מכלול החיבורים 5 לפי שעה שיער מתקופת התנאים והאמוראים : 'על פה חוברו, ועל פה נשמרו' . שד"ל, ברוח חכמי ימי הביניים, כי בהוראה שבעל פה היה משום ערובה לשימור מדויק של המסורת ודרך למניעת פילוג בתוככי עדת ישראל : כי חכמי בית שני, זכרונם לברכה, כל מאמצי כוחם התאמצו, ובכל חכמתם התחכמו, להסיר מכשול הפירוד והמחלוקת מקרב עדת ה', ועל כן לא מסרו ההלכות והמשפטים בכתב, כי אם על פה, לבל יוכל איש להתחכם מעצמו בקריאת הספרים, ומתוך כך יצא לפנות לו דרך לעצמו, ולעשות לו תורה חדשה ככל אשר יעלה על רוחו . 6 בהזדמנות זו הוסיף שד"ל כי אם בשאר החוכמות והמדעים עיון בספרים וחקירתם רצויים ומועילים הם, לא כן בלימוד התורה והאמונה . שם בכוחו של החומר הכתוב להוליך ל'ניתוק האחדות באומה, ו...  אל הספר