ה. בין רבנות למחקר: אברהם גייגר על המשנה

כתיבתה - קיבועה של התורה שבעל פה 105 39 בהיחבא תחילה בחדר ובהמשך תחת השגחת אביו, מיכאל, שהיה מלמד תינוקות . עסק בלימוד שפות קלסיות ובקריאת ספרי היסטוריה . עם פטירת אביו, בעודו כבן שלוש עשרה, ניצב בפני פרשת דרכים : למרות ניסיונות מצד בני משפחתו להפנות את מרצו של הנער המוכשר לטובת קריירה רבנית שגרתית, בחר גייגר ללמוד באוניברסיטת היידלברג ( 1829 ) , ובהמשך באוניברסיטת בון ( 1830 ) . במהלך שנות לימודיו נתגבשה אצלו ההחלטה לשלב בין השכלתו האקדמית והתורנית, ולשמש רב וחוקר גם יחד . גישתו הביקורתית למסורת היהודית לא נתפסה אצלו כאבן נגף אלא ככלי עזר חיוני לפסיקת ההלכה . רק מתוך גישה כזו, טען, אפשר להבין כיצד נתפתחה המסורת בעבר וכיצד ראוי לעצב את דרכה בעתיד . במכתב נרגש לליאופולד צונץ כתב בשנת 1831 : "מאז ילדותי המוקדמת קינן בי הרעיון לפעול למען חייהם הדתיים והאזרחיים של היהודים, וכל אימת שמצב רוחי וצרכיי החיצוניים היו יוצרים אצלי תחושת ניכור כלפי הרבנות, היו עולים בי דחף פנימי וחזון לגבי פעילות עתידית ומושכים אותי בחזרה לתוך 40 התחום" . צונץ מצידו הביע אמון רב בכוחו של גייגר לחולל שינוי של ממש ב...  אל הספר
מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי