פרק רביע י 76 8 שנאבר - לויזון לא היה ראשון המשכילים שביקש לבסס את עיקרי המסורת . לימוד המדעים בחברה היהודית . קדם לו, בין השאר, בן דורו אהרן שלמה גומפרץ ( 3271— 1769 ) , שפרסם שנים מספר לפניו את 'מאמר המדע' ( 1765 ) במגמה להעניק לגיטימיות דתית לעיסוק במדע . ואכן, השפעתו של גומפרץ על שנאבר - לויזון ניכרת לכל אורך החיבור . בעקבותיו נדרש גם הוא להצדיק בהקדמת חיבורו את לימוד החוכמות מנקודת מבט מסורתית . אך לענייננו חשובה במיוחד הערת אגב רבת - משמעות שנכללה בהקדמה, הנוגעת לאופייה ולמהותה של התורה שבעל פה . בהסתמכו על דברי הרמב"ם ב'מורה נבוכים' ( ג, מא ) , כי 'במשפטי זאת התורה יצטרכו בכל זמן, כפי התחלפות המקומות והחידושים, ולפי הנראה מן העניינים, להוסיף על קצתם ולגרוע מקצתם', וכי 'הותר לחכמי כל דור לעשות סייגים' כדי להתאים את המסורת למציאות המשתנה, שיער שנאבר - לויזון מדוע נאסרה כתיבת התורה שבעל פה : אם היה גם התורה שבעל פה בכתב, כבר ימנע מהחכמים לחדש דבר, וגם ההמוניים לא היו מקבלים גזירותם זולת הכתוב, לזה נמסר לחכמים פירושי המצוות והסתעפות הדינים ומוצאיהם . . . ויהיה בכוחם זה לעשות גזירות ...
אל הספר