אל בוהמיה והלאה 239 מסוגל לחשוב בצורה היסטורית . והיו שאמרו כי חסרות בראשי יכולות מסוימות . למשל, החלק הנחוץ למטאפיזיקה . למיתוס . להומור . למתמטיקה . בקיצור : כל מה שקשור לראשי היה שלילי . שברתי את הראש ולא העליתי דבר . והנה פתאום : 80,000 רייכסמרק ! ואל הראש הזה נשלחו עתה מבטים עורגים בעיר המרחצאות כולה : גברות מהודרות, נערות צעירות, אדונים נכבדים . "יהודי פולני שחלף על פני הסתכל בי ברוך ומלמל : 'גבענשטעס גנבקעפעלה' ( ראש גנב, שיהיה בריא ) " . במצבו הלא נעים החליט לסינג לא לצאת עוד מחדרו . ואז, הוא מספר, פתאום מופיע בדלת אלברט איינשטיין ומציע שלסינג ימסור את עצמו ישירות לידי גבלס, ושניהם יוכלו להתחלק בכספי הפרס . "מששמעתי את המילים הנאצלות והטובות האלה, פרץ מעיני מבול משחרר של דמעות וקראתי בקול, כמו השודד האציל של שילר, קרל מור, שחווה חוויה דומה ביערות בוהמיה אלה : 'לאיש הזה אני יכול לעזור' . " 35 על אף הנימה הסרקסטית ושורת הסיום ממחזהו של שילר, שבו קרל מור מחליט להסגיר את עצמו לידי השלטונות, יש להניח שמסתו של לסינג מבקשת לתאר את אווירת הימים ההם על כל הפחדים והדמיונות שליוו אותה, בע...
אל הספר