"יהודֵי חורף"

פרק תשיעי 168 ממאי עד ספטמבר היו היהודים, ככל האורחים האחרים, רשאים לשכור חדרי מלון ודירות בעיר, אך עם בוא הסתיו היה עליהם לעזוב אותה . אפשרות זו של מגורים זמניים נוצלה גם בידי רוכלים וסוחרים, שבאו לקרלסבד מהקהילות היהודיות הסמוכות כדי לעסוק במסחר . הואיל ובעונת הקיץ היה למרחצאות מעמד משפטי של "יריד" ( Jahrmarkt ) , לא היה בידו של איש למנוע מהם להציע את מרכולתם בדוכנים ובחנויות . נוכחותם, וכן נוכחות אורחי המרחצאות היהודים, שמספרם הלך וגדל בהתמדה, חייבה את הקמתם של חנויות ודוכנים לממכר אוכל כשר, וגם מפעיליהם התגוררו בעיר במשך עונת הקיץ . 5 אחד מאותם בעלי מסעדות הצליח להוכיח כי שירותיו נחוצים לאורך השנה כולה, שכן לפעמים הגיעו יהודים גם בחורף לצורכי מרפא, וכך הותרה נוכחותם שם כאורחים מחוץ לעונה . 6 אחת התוצאות של אותו מצב "מוזר" הייתה שעוד בתחילת המאה התשע עשרה, זמן רב לפני ביטול האיסור הכללי על התיישבות יהודים, כבר היו יהודים שהחזיקו בבעלותם בתים בקרלסבד . 7 אמנם מדי סתיו הם נדרשו לצאת מהעיר, אך הם לא תמיד צייתו לצו העירוני, לפחות לא במלואו . הואיל וכמה מאותם דיירים נהנו מהגנתם של רופאי ...  אל הספר