פרק שביעי 152 מן המאמצים הללו אפשר לרדות יותר דבש מכפי שתרדי מכל הפרחים בכל יערות מריינבד . 119 באוגוסט החליטה אפוא פליצה לפנות ללהמן בבקשה להתנדב ושימחה את לבו של קפקא, שהמשיך לעודד אותה . בספטמבר כתב לה : "לכן שימחת אותי כל כך במריינבד כאשר, בלי שציפיתי ובלי שהתכוונתי לכך, העלית בעצמך את רעיון המעון באופן רהוט מאוד, ועכשיו את מתעתדת להניח לו להוליכך הלאה" . 120 זמן קצר אחר כך החלה פליצה ללמד קבוצת נערות סִפרות . כתמיכה בה כתב לה פרנץ מכתבים מלאים עצות דידקטיות ואזכורים ספרותיים, וגם שלח חבילות ספרים ובהן אנתולוגיות של סיפורי שלום אש וי"ל פרץ . 121 רעיון המעון העלה בקפקא שאלות רבות בדבר הזהות היהודית במזרח אירופה ובמערבה . הוא חשש כי המתנדבים לא יוכלו להועיל הרבה פרט לניסיון לדחוף "את השוהים במעון – שבמקרה הטוב מכבדים את אופיים האינדיבידואלי" אל גישתם שלהם כלפי החיים ואל צורת החיים שלהם . דיירי המעון, גם אם ייזהרו ויישמרו, עלולים לסגל לעצמם את גישתם ואת רוחם של המתנדבים : "ייעשה ניסיון להעלותם לרמתו של היהודי המערב-אירופי המשכיל בן זמננו, גרסת ברלין", אף על פי שלדעתו "בכך לא יושג הרבה...
אל הספר