דת ומדינה בישראל : שער שלישי 300 אל לה לאחוז , קבוצות המיעוט הדתיות אוטונומיה בניהול ענייניהן הדתיים . באמצעי השליטה והפיקוח הללו ובייחוד המעורבות , ם חמורים מדי אנו מסכימים שאמצעי הפיקוח הנוכחיי אפשר לוותר - ייתכן שאי . של שירות הביטחון הכללי במינויים האמורים בשל החשש שגורמים לאומניים ופונדמנטליסטיים , לגמרי על הפיקוח הזה 48 . ישתמשו בתמיכת המדינה כדי לקדם הסתה לאלימות וכיוצא בזה אבל כפי שכבר , אנשי דת יהודיםהפיקוח אמור לחול שווה בשווה גם על מינוי , בשני המקרים הפיקוח צריך להיות זהיר ומזערי , לדעתנו . 10 הערנו בפרק וכדי , כדי שלא לפגוע בחופש העיסוק ובאוטונומיה של הקבוצות הדתיות . למנוע שימוש במנגנוני הפיקוח לשם העדפת מי שהשלטון חפץ ביקרם סיכום . 3 : לו בפרק זה הבה נסכם את הנקודות העיקריות שע המדינה חייבת לתקצב את שירותי הדת של , משיקולים של צדק מחלק . א לא פחות משהיא , בהתחשב בגודלן היחסי , יהודיות בארץ - הדתות הלא . מתקצבת את שירותי הדת ליהודים יהודיות סובלות מהפליה מתמשכת בתקצוב - בפועל הדתות הלא . ב יש מקום אפילו , קןלכן משיקולים של צדק מת . שירותי הדת שלהן . להעדפה מסוימת של דתו...
אל הספר