ההקשר העירוני - “גבעת ביאליק" כמקום

9 גפשטיין . מול “בית ביאליק“ ניצב בניין שנבנה ב- ,1935 בראש הגבעה . בין בעלי המגרשים היה גם חיים נחמן גם הוא בסגנון הבין-לאומי . ביאליק, שהחליט ב- 1922 לבנות את ביתו בתל אביב . החלקה שרכש היתה בראש הגבעה, וכבר במפה מ- 1923 מסומן הרחוב בשם “רחוב ביאליק“ . ביאליק הכיר את ראש העיר מאיר דיזנגוף עוד מאודסה . דיזנגוף ייחס חשיבות רבה לבואו של המשורר הלאומי לתל אביב : מבחינתו היה בכך תרומה נכבדה לביסוס מעמדה של העיר העברית הראשונה כבירת התחייה התרבותית . במרץ 1924 ערכו קבלת פנים חגיגית לביאליק בתל אביב . בפנייה לביאליק כתב רבניצקי : “במקום שפעת החולות שראית, בשעה שעמדו רגליך על חוף יפו, עיניך תחזינה עיר חדשה ביופייה, העיר העברית 4 הראשונה ! “ אילוצי הטופוגרפיה התבטאו בתכנון הרחוב החדש . רחוב ביאליק החל מרחוב אלנבי והסתיים ברחבה שהמגרשים סביבה סומנו גם הם כשייכים לרחוב . עבור הנכנסים לרחוב ביאליק מרחוב אלנבי שימשו המדרגות היורדות צפונה המשכו הישיר של רחוב ביאליק . הבניין הראשון על הגבעה היה “בית ריגר“, בניין 5 חד-קומתי שנבנה ב- 1922 בתכנונו של אלכסנדר לוי . ב- 1924 נבנו שני בניינים נוספים סביב ...  אל הספר