פרלודים 01׀ יכולה להתעורר עם שמיעת יצירה מסוימת, מופלאה וגאונית, אך׀ גם עם זיהויו של כלי מסוים מבעד לרקע תזמורתי, געשי או רעשי, ואפילו עם פלישתו של צליל יחיד אל התודעה . לפעמים מלחין נערץ נהפך לאבן פינה של מקום, או לגלעד של מקום, ומקומו פולש אל היומיום בלי רשות ובלי הזמנה מיוחדת, ומסוגל לערער את יסודות החיוך הנחוץ לשרידותנו, וגם לשלוף את היגון מתוך היגון, בציציות ראשו . אבל תחושת המקום היא סוד, וגם סודות גלויים אינם מאבדים את תפארת הסוד — הם מראים את עצמם, מצהירים על היותם, אך אינם מתפענחים . רגעי ההארה של יצירה או כלי או צליל המבטאים דבר נכון כל כך, מוכר כל כך, לעולם אינם פוסעים פסיעה תודעתית נוספת, ואינם מגלים את פני המקום . לכן ברור שגם האימה מצויה במקום . אנשים מרחיקים לכת וראות, מהלכים ברחובות זרים ומקריים, או בנתיבים קרים ומוכרים, רק כדי לפגוש ביצירה או בכלי או בצליל הדורכים על לבם . לעתים חולפות שנים בלי אות מן המקום, ופתאום הוא מופיע . אדם מנגן יצירה בילדותו, ושוכח, והנה היא מתנגנת בלוויית אדם קרוב . אדם מנגן יצירה בכל יום, ושוכח, ולפתע היא מתפוצצת מרוב חיים ונוכחות, ואי אפשר ע...
אל הספר