השפעת הצליינות והתיירות על הקמת המוזאונים והאוספים

6 3 1 | מ ו זאו ן ו א וס ף ב א רץ יש ר א ל בש ל הי הת קו פה העו ת‘ מ א נית עולי הרגל הארמנים חשו מעין חובה מוסרית להעניק מתנה למנזר בעת שביקרו 154 בירושלים, ורבים מהמוצגים שבמוזאון הארמני נתרמו על ידם . מאחר שהארמנים האמינו שכל אחד מהם חייב לעלות לרגל למקומות הקדושים, גדל מספר המבקרים בירושלים . במאה התשע-עשרה גדלה הקהילה הארמנית, והצליינות הגיעה לשיא של 10,000 עולי רגל בשנה . רבים מעולי 155 בד בבד שיגרה הפטריארכיה הרגל ראו לעצמם חובה לשלם על האירוח . שליחים למקומות מרוחקים כמו ארצות הבלקן, הודו, רוסיה ותורכיה, שפעלו לארגון קבוצות של עולי רגל . השליחים הציגו בפני הממונים המקומיים בכנסייה כתב בקשה לתמיכה כספית בפטריארכיה בירושלים . השליחים עברו גם ברחבי האימפריה העות'מאנית וקראו לאנשים לתרום לכנסיות בירושלים בצוואותיהם . כן עסקו באיתור ירושות . אלפי כנסיות ארמניות ברחבי האימפריה תרמו במשך שנים כספים לפטריארכיה בירושלים, וכן כתבי יד שהיו ברשות משפחותיהם, 156 עבודות אמנות וכלי קודש . בדומה, גם בכנסייה היוונית-אורתודוקסית בארץ, הצטברו במשך מאות השנים אוצרות אמנות, מוצגים ארכאולוגיים וכתבי ...  אל הספר