אחרית דבר — ש' שחר

אחרית דבר 127 לדבריו הם פושעים, עזי מצח, בורים, מושחתים, ערמומיים, שטופים בזימה, עצלנים המעדיפים לקבץ נדבות במקום לעבוד, בני החושך, מי שמסרו עצמם לידי השטן, כמוהם כקופים . מי שיוכל לתחבולותיהם 'ימשוך את הנחש מהביב ומתהום הטעות' . כאיש כנסייה שמרן וצייתן ( ההיסטוריון ברנאר גנה כינה אותו 'מיסטיקן המשמעת' ) , 2 לא פחות משהוקיע את טעויותיהם הדוקטרינליות ואת הסטיות בפולחנם של המינים, הוקיע את חוסר המשמעת שלהם לסמכות ( auctoritas ) , ששב והגדירה כשיגעון ( insania ) . והוא כתב דברים אלה כשלא שימש עוד בתפקיד אינקוויזיטור וכשמקצת הכתות שכתב עליהן כבר חוסלו, דוגמת הפסאודו-אפוסטולים, ומקצתן נעלמו כמעט מהאזור שפעל בו – דרום צרפת, דוגמת הוולדנסים והקתרים . אף מספר המתנצרים שהוסיפו לקיים בסתר את מצוות היהדות היה קטן, שכן באותה תקופה חלה ירידה ברורה במספר המתנצרים . 3 הוא לא עבר על החוק ועל המגבלות שהוטלו על האינקוויזיטורים, אבל השתדל למצותם לרעת הנידונים, ושמר בקנאות על סמכויות בית הדין של האינקוויזיטור . הוא טען שהאינקוויזיטורים רשאים להרשיע בתור מינים את מי שהוחרמו זמנית ובמשך שנה לא חזרו בתשובה, ...  אל הספר