פרק חמישי | 184 ה כותב כי עם ישראל נוצר כדי להגשים את השאיפה " הראי זו " למלואה של שאיפה בור אנושי שישמור את דרך ד ' . י להקים צ , ועל ידי קיומה של מדינה זו צריך דווקא שצבור זה יהיה בעל מדינה " הכול ידעו שלא רק יחידים מסוגלים לחיות לאור האידיאה האלוהית כל השדרות האנושיות השונות , את " אלא גם עם שלם הכולל בתוכו פלגותיו , אפילו היותר מן רום האינטליגנציה . . . ועד הפרולטריון לכל הוא ראה בהקמת מדינה לעם ישראל תנאי שעל ידו 83 . " נמוך ומגושם 84 . אַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ " וְ "— יגיע למילוי יעודו היינו , לא עוד יחידים העובדים את קונם , כפי שהיה בגלות הארוכה , 85 אלא עם החי בארצו ועצמאי במדינתו . ומים על לוחות המודעות של ימי לימוד ) תחתלכך אפשר לראות בפרס ה פה . דוגמ כותרות כמו ' בר בי רב דחד יומא ' או ' יום שכולו תורה ' ( הנערכים , כפי שכתוב ה ' באייר , ואינם מציינים כי מדובר למעשה ביום העצמאות . ב בפרסומים הללו , עמדה כזו המבטאת אדישות מוחלטת כלפי מדינת ישראל אפשר לראות , למשל , , החזוןראו בראון , — ( 1953 - 1878 הם ישעיהו קרליץ , ' החזון אי " ש ' ) אצל הרב אב...
אל הספר