פרק עשרים ושלושה

123פרק כ"ג משנה ד כך מובן גם ההסבר שניתן בתלמוד . הקבר הוא על הדרך, והמת מוטל על קברו, והדברים נעשו רמב"ם אף אומר שהגויים אינם סופדים 608 בפומבי, ולכן אסרו להשתמש במלאכת הגוי בשבת . כן ברור שהרישא מדברת בשהובא החליל לשם ישראל . דומה שקשה לאשש את דברי בחליל, ול והמנהג קיים 609 רמב"ם ממקור אחר, שהרי החליל מופיע בטקסי אבל גם מחוץ לחברה היהודית . . הוא משתקף בסיפורי עם ערבייםועד היום בחברות ערביות מסורתיות, סיכום : לפנינו מחלוקות הלכתיות ופרשניות . המחלוקות ההלכתיות הן בדבר היקף תחולתל היתר לקבור מיד בארון ובקבר, האם בגלל ביזוי המת או מפניהובשאלת יסוד, כדי שייעשוב שאין ספק לשם מי הוכנו הארון והקבר . המחלוקות הפרשניות הן רק בשני עניינים : ברישא, סורים עולמית או רק בכדי שייעשו ; ובסיפא, לשם מה הובא הסברבשאלה אם החלילים א התלמוד באסטרטיא, אם כדי לברר את יעדם של הארון והקבר או בכדי להדגיש את גנאי המת . כאורה יש לפנינו מחלוקת ראשונים בפירוש המשנה, אלא שיש לה למחלוקת הזאת משמעותל היה אחת הדרכים וי של שבתג לכול בשםהיסטורית נרחבת . כידוע, השימוש במוסד המוכר בשבת . כץההעיקריות של בני הקהילות היהודי...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל