991פרק י"ח משנה א בתלמוד הבבלי ביקש רב חסדא להסביר את לשון "אפילו ארבע וחמש" . וזה לשונו : "ארבע מאוצר קטן וחמש מאוצר גדול" . ואת המשך דברי המשנה, "אבל לא את האוצר", הוא מפרש : "שלא יתחיל באוצר ם שמשנתנו היא בשיטת רבי יהודה, "דאית ליה מוקצה" ) קכו ע"ב ( . ושמואל אומר : "כדאמריתחלה", משו אינשי" . כלומר זו דרך התבטאות של בני אדם, ומותר לפנות אף יותר מכן ) קכז ע"א ( . ואמנם זו דרכה אתשל משנה במקומות הרבה לנקוט מספרים אף שאין כוונתה לדייק אלא להגזים, כגון לעיל : "מקפלין הכלים אפילו ארבעה וחמשה פעמים" ; "ממאנת והיא קטנה אפילו ארבעה וחמשה פעמים" ; "ואפילו 335 הוא אומר יש לי ללמד על עצמי זכות, מחזירין אותו אפילו ארבעה וחמשה פעמים" ועוד הרבה . 336 סוגיית הבבלי מפרשת את המשנה כדעת שמואל : "ומאי : אבל לא את האוצר ? שלא יגמור ] את האוצר [ מסקנה זו אינה עולה בהכרח מדברי שמואל, והיא תוצאה של 337 כולו, דילמא אתי לאשוויי ] ברגלו [ " . 338 לימוד בתקופה מאוחרת . רב חסדא ושמואל חלוקים בשאלה אם ארבעה וחמישה הם דווקא ארבעה או חמישה או שיש לפנינו . מתוך הדברים שהעלינו, נראה מטבע לשון שאינו מחייב במדויק, ומ...
אל הספר