פרק חמישה עשר

701פרק ט"ו משנה ב ,ארתבאבב,םיל כ ) שהן" קטורן כל מואיקיס פימינ"ב ( ; "ה"זפותאווק' ) מוכול"נדוסלוקשרי מנע . פ"ז ה"א ( במנעל ובסנדל, תועובקהתועוצהראתת בשברושקלרמות – נ ד לסולענע ו ת מוצרו לדנסונעלמועותצרולוטמשנ : "פתאבתוסו נינשו . לגרהביבסעל המנעל או הנקשרות זו בזו מ הרצועה למנעלתא ( ,ד"יה [ גי ] ב"יפ" ) שורקא ילד שבאו שנשמט רוב הרגל, הרי זה יחזור, ובל ) איורדלנוהסאשיה על גבי הרגל או על גבי המנעלני ראת ששורולסנדל עצמו, אבל מותר לק יבחי - ל נדוסרצועת מנעלריתה : "רמאנת . באחתיתוירבשד הבבלי מובאות שלומולבת ( . 91 ברייתאה : התחילה" . והסוגיה מסבירלכרתומ : "תישילשבור" ; פטור אבל אסו : "נייהשב" ; טאתח ר שוקוהמתקין את הרצועה ונעל,ת המעשייבשעתלרדסנהשהר שעוקשת בוסקעהראשונה ובעת שהוא פטורקהאתרייבה . תאוא חייב חטהו,הכאמלובשיששה מעשה ועקשר זה בשבת דיפקמוינל אנעהאתלועשהנלפי,בועקשרקתשייעת בקעוס,אבל אסור לעשות כן לכתחילה מה למיגדוםן הנורבלפתחם בעת חליצת הנעל ובשעת נעילתה,ביי חוניאןכלוקשרים,הלע ימת בקסועהתירה לכתחילה בשבתה ולשנוהג כך ; ואילו הברייתא המתירה לקשור את הרצוע זאובחליצתה, ובני מחולהתיר את קשר...  אל הספר
הוצאת משנת ארץ ישראל