כרך ב - מסכת שבת 26 בו גם לביאורן של הלכות בתחומים אחרים, בין כפירוש לדברי רבי עקיבא בין כפירוש לדברי בדרך כלל איננומונח זה בבלי הוא, אף כי הוא מציין עיקרון הלכתי קדום . 46 ים אחרים . חכמ עקיבה להעיר שכתיבו של השםמעירים על שאלות של כתיב ולשון, אך במקרה זה מן הראוי בה"א משקף את המסורת הארץ ישראלית כנגד כתיבו של שם זה באל"ף בענף הבבלי בהשפעת סופית היידוע בארמית, ומעין זה גם בסופן של מילים אחרות . כיוון שאין כאן הוצאה של ממש מרשות לרשות, שהרי עמד הזורק ברשות – פ ו ט ר י םמ י םו ח כ "ודלא אמרינן : קלוטה כמי שהונחה" ; היחיד וזרק את החפץ לרשות היחיד, וכלשון הבבלי : ובלשון הירושלמי בלשון חריפה : "ר' עקיבא עבד אויר רשות הרבים כממשה ] כדבר של ממש [ " . ( פ"א ה"י, ב ע"ד,בבלי, צח ע"א ; ירו' ) המשנה מביאה כדוגמה את הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות הרבים באמצע, אך לא רשות הרבים ורשות היחיד באמצע, משום שבמקרה זה, גם דנה במי שזורק מרשות הרבים ל חכמים יודו שהוא חייב, אך לא מן הטעם "קלוטה כמי שהונחה", אלא משום שהזורק מעביר חפץ ארבע אמות ברשות הרבים . הלכה זו נאמרה במפורש בתוספתא, ומעין דברי התוספתא ...
אל הספר