פרק שמיני

כרך א - מסכת שבת 394 פרק ח משנה א דפוס נפוליכתב יד קופמן המוציא יין כדי מזיגת הכוס, חלב כדי על הכתית, שמןגמיעה, דבש כדי ליתן כדי לסוך אבר קטן, מים כדי לשוף בהן אר כל המשקין את הקילור . וש ברביעית . וכל השופכין ברביעית . ר' שמעון אומר : כלן ברביעית . ולא אמרו השיעורין הללו, אלא למצניעיהן . כל כוס המוציא מרשות לרשות יין בשיעור שיש בו כדי מילוי - ה מ ו צ י א י י ן כ ד י מ ז י ג ת ה כ ו ס ח יזוג, משום ששתיית ייןביין מזוג מתחייב בדין המוציא מרשות לרשות . קדמונינו שתו יין מ יני בן סורר ומורהנחשבה למידה מגונה שיש בה מן התאווה וגסות הרוח, שהרי אחד ממאפי יין חי ברכתו בורא פרי העץ, לא בורא פרי הגפן, משום 892 במקורותינו הוא שתיית יין חי . יעורנמצא שיין בשיעור המספיק למזגו במים ולמלא כוס הוא הש 893 ב ליין כלל . שאינו נחש תנחומא, כי תצא א ; בבלי, סנהדרין ע ע"א . 892 התנאים מציע ששכר הוא יין חי, בניגוד ליין שמשמעו יין מזוג, ראו ספרי, במדברתוס', ברכות פ"ד ה"ג . אחד 893 . ראו עוד במדבר רבה פי"ד . 042' , עמי זוטא ו ; ספר 72כג, עמ' ור על ואזה במוזאון אתונה,צי . זיגהמ . א 65 יורא . צילם י' פיקסלר 395 פרק...  אל הספר