פרק שלישי

כרך א - מסכת שבת 228 מכל מקום, במשנה הבאה נאמר שמותר לחמם בשיטה מעין זאת, משום שאסור רק לערב מים י המים החמים . ים קרים, כיוון שהדבר גורם לחימום ישיר של המים הקרים על ידחמים במ מכנה זאת הטמנה אף שמדובר במה שמכונה בהלכה ערבוב מים . נראה שהבבלישהבבליייתכן נה בדרך זאת, משום שהמשנה מדברת בהמשך על שתיית מים, ולא ייתכן נאלץ לפרש את המש חמים, שהרי מי חמי טבריה אינם ראויים לשתייה . ברםנים במיםשמדובר בעירוב מים צונ ובשתייה" הוא דין כללי שאינו חל בהכרח עלרחיצהתם במילים : "אסורים בההיגד החו אלארו שהאיסור אינו משום הטמנהאולם מקצת ממפרשי התלמוד סב 592 המקרה שלפנינו . הטבע, שגם הוא משום תולדות חמה, שהוא המונח התלמודי המציין חימום מים באמצעות ל השימושולא עב מים קרים במים חמיםמכל מקום, משנתנו דנה בעצם ערבו 593 אסור בשבת . . 594 במים המעורבים ש ה ו ח מ וכ ח מ י םאם הוחמו המים בשבת, דינם - א מ ר ו ל ה ם ח כ מ י ן : א ם ב ש ב ת מדברי חכמים משמע שלא אסרו להיכנס לבית - ו ב ש ת י י הב ש ב ת , א ס ו ר י ם ב ר ח י צ ה אלא רק להשתמש במים קרים שהוחמו על ידי מים חמים, כשם שאסרוהמרחץ של טבריה, בשבת . לחמם ביצה לי...  אל הספר