פ ר ק ט 372 מסכת נזיר הזהות עם תופעת הצוותא המאפיינת נדרי נזיר : "ישראל מזיר את הגוי ושמע הוא ליה ? אלא בשאמר ישראל הריני נזיר ושמע הגוי ואמר מה שאמר זה עלי אינו אלא כפורע חוב . ניזור היך איפשר גוי מזיר את ישראל, ישראל לישראל אינו מזיר וגוי מזיר את ישראל ? . . . " על כל פנים מסקנת התלמוד שאין נזירות בנוכרים . וכן : "אמר רבי יונה : ישראל יש להן היתר חכם, גוים אין להן היתר חכם . אמר רבי יוסי : ישראל צריכין היתר חכם והגוים אין צריכין היתר חכם" ( שם ) . המחלוקת על מעמד הגויים בערכין מתאפיינת בעמדות מנוגדות בצורה קוטבית, מה שזה מתיר זה אוסר ולהפך, כמבואר בטבלה . אבל כולם מודים שהם משתתפים בעולם הנדרים והדעה הכללית היא שאין הם משתתפים בעולם הנזירות . מעמדו של הנכרי בערכים נערךמעריך כןלארבי מאיר לאכןרבי יהודה כןכןנדרים התחבטות, בדרך כלל לאנזירות הספרא והבבלי מעמידים את המחלוקת על הצד הפורמליסטי . לדעת רבי מאיר "שריבה הכתוב מדת הנערכים ממידת המעריכים", כלומר שיש יותר מקרים שבהם אדם נערך מאשר מעריך, ואילו רבי יהודה סבור ההפך ( ספרא בחוקותי פרשה ג ה"א, מהד' ווייס קיב ע"ג ; בבלי ערכין ה ע"ב ) . ד...
אל הספר