יחסי הכנסת ובית המשפט

84 מחקר מדיניות 127 | ניוד זכויות סוציאליות במעבר בין עבודות שבחוקים אלו . גם כאן, במגבלות היריעה, אין ביכולתנו לעסוק בשאלת כוונתו ההיסטורית של המחוקק ובדיונים שנערכו סביב חקיקת חוקי יסוד אלו . בסופו של דבר התוצאה ברורה, הן מההלכה בבית המשפט העליון, שהשתרשה מאז, והן מפעולות הכנסת, ובעיקר מהימנעותה מתגובה השוללת את הלכת בנק המזרחי במשך שנות דור וכיבוד החלטותיו של בית המשפט שניתנו מכוח אותה הלכה . לכן הדין הוא שיש ביקורת שיפוטית על חקיקה של הכנסת . גורמים שונים מרבים לבקר את הביקורת השיפוטית על החקיקה בטענה שמדובר בהפרה של עקרון הפרדת הרשויות . אפשר להבין את הטענה ככל שהפרשנות של דוקטרינת הפרדת הרשויות היא פרשנות קשיחה הגורסת הפרדה מוחלטת . אלא שאם הפרשנות גמישה — כזאת שלפיה יש בין הרשויות איזונים ובלמים ומגע שמטרתו לאפשר לכל אחת מהן למנוע מרעותה להשיג כוח מוחלט — ביקורת חוקתית לא רק שאינה סותרת את עקרון הפרדת הרשויות, אלא שהיא מבטיחה את קיומו . כפי שהראינו, לכנסת בישראל יש כוח בלתי מוגבל לחוקק גם חקיקה רגילה וגם לכונן חוקי יסוד, ללא כל הליך מיוחד וללא בית עליון, בניגוד לכל מדינה דמוקרטי...  אל הספר
המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר