ו. שירה ונבואה

88 לעצמו ביוגרפיה נוסחאית של נביא כפי שמדבר עליה שׁהם, שכן אחד מהעקרונות המייחדים את שירת זך המוקדמת הוא, כאמור, האימפרסונליות המובהקת שלה . שנית, מחויבותו של זך לממשות, למציאות כאן ועכשיו, הינה אחד מעקרונותיה העמוקים ביותר של הפואטיקה שלו . זך אינו רואה עצמו כשליח האל . יחסו הסקפטי של האני-המשורר כלפי הקשר האפשרי בין ישות אלוהית כלשהי לבין האדם, בולט מאוד בשירים שזהו נושאם וגם כשקיימת, לכאורה, סיטואציה אינטימית בין האל לבין האדם והיא נכזבת ; כך, למשל, בפרשו את השיר 'כמו חול', מצביע יוסף מילמן, על סיטואציית ההבטחה כמשמשת "להבלטת הפער בין ההבטחה לבין המציאות, ובין הפירוש שניתן על ידי האדם לדברי האל, על הציפיות והתקוות שנתעוררו בו בעקבות פירוש זה, לבין המציאות הטופחת על פניו" . ( מילמן ,1995 עמ' 50 ) . זאת ועוד, דחיית הקשר בין אלוהים לבין האדם או לבין הנביא / השליח, מלוּוה בו בזמן בחיזוקו של זך את יכולתו של האדם לפעול בעולם כשהוא מנותק מרצון האל, ובאופן ספציפי יותר, לשורר . בשיר 'דניאל בגוב האריות' המופיע ב שירים שונים , למשל, אומר זאת הדובר ישירות : "אוּלָם, רְאוּ זֶה פֶּלֶא, שִׁמְעוּ, ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד