19 מאוטוביוגרפיות שיריות רחבות היקף כגון אלה של דנטֶה, וורדסווֹרת' או וולט וויטמן, כיוון שזך בשירתו המאוחרת רק מפזר יסודות אוטוביוגרפיים . ובאותו הקשר, הכתיבה האוטוביוגרפית מתפצלת לשתי גישות מרכזיות : האחת, הנרטיבית, מאפיינת את הכותב הרואה באוטוביוגרפיה יצירה שבאמצעותה הוא שואף לעצב את חייו לכדי רצף קוהרנטי ואחדותי ככל האפשר, ואילו האחרת, הפרגמנטרית, מאפיינת את הכותב הרואה בכתיבה האוטוביוגרפית כתיבה קטועה, שבה מצליח האדם הכותב לאחוז, לכל היותר בשברי חייו . מבין שתי הגישות הללו, נראה כי הגישה הפרגמנטרית לכתיבה האוטוביוגרפית היא המתאימה ביותר לדיון בקשר בין שירה ( שאינה אוטוביוגרפיה שירית ) , לבין אוטוביוגרפיה . שכן, אופיה האסוציאטיבי של השירה, הקשרים העלומים לעיתים בין רכיביה וכן תנועתה המתמדת בין המילים ובין המוסיקליות שלהן, אינם קוהרנטים מלכתחילה . זאת ועוד, גם אם ניתן לזהות קו אוטוביוגרפי נרטיבי, רציף, בשיר יחיד או בקובץ שלם של משורר כלשהו, הרי לא ניתן לארגן את מכלול שירתו לרצף נרטיבי . נתן זך עצמו, כפי שעולה בבירור מן הפרולוג לקובץ כיוון שאני בסביבה בו מגיעה כתיבתו שהקשריה אוטוביוגר...
אל הספר