12 | אילון שמיר סמוך למותו כתב : במה שכתבתי צריך לדבר, רק אם נשאר בהם ובאותה המידה שנשאר בהם עוד ערך חי, כלומר לא ערך ספרותי או פובליציסטי, 1 כי אם ערך חיוני בשביל החיים המתחדשים . עבורי יש לתורתו ערך . היא מפרה את חיי המתחדשים . אני קורא בה יותר משלושה עשורים, לומד ומלמד אותה . מגלה בה פינות שהיו נסתרות מעיני והנה נשפך עליהן אור חדש . חלקים ממנה שלעיתים נראו לי מיושנים מתגלים פתאום ברעננותם, נושאי בשורה עכשווית לי ולדור הזה . חרף פער של מאה שנים — למרות אקלים חברתי ותרבותי שהשתנה . מעולם לא הרגשתי במשנתו קיטש או פוזה יומרנית . תמיד הדהדה ממנה אלי אמת ישירה . בדרך כלל ללא שכלול ספרותי . לעיתים מתוך משפטים מסורבלים . אבל תמיד מתוך חיות . מתוך רגישות לשאלות הדור ולשאלת העולות בעמקי נפשי . כשאני מלמד אותה לתלמידותיי ותלמידיי, צעירות וצעירים רגישים, חושבים ומתלבטים, אני חש שוב ושוב ברלוונטיות העולה ממנה לדורנו, לחיינו האישיים והלאומיים . הדבר תמוה . הרי רחקנו מעולמה של העלייה השנייה, מרוחה החלוצית . רחקנו משאלות הדור האידיאולוגי ההוא, שנישא על כנפי ההכרה האנושית והאמין בכוחן של אידיאולוגיו...
אל הספר