קלוז־אפ: כריס מרקר

[ 202 ] ק ו לנו ע עם מ בטא סגנון הכתיבה הקולנועי שלו מראשית דרכו : העניין העמוק שלו במסעות וב"חברות במעבר", שבהם החיים הם, כדבריו, "בתהליך של הפיכה להיסטוריה" ( מצוטט בתוך : 554 . Ellis 1990, p ) . עשרות שנים הוא היה משוטט גלובלי, טייל בעולם ודיווח על אבחנותיו בסגנון של יומני מסע החוצה גבולות של צורות וז'אנרים קולנועיים . בלי התחשבות בדרישות של עלילה קוהרנטית, של פסיכולוגיה של הדמויות או של מוסכמות של ז'אנרים, הוא עובר ממקום למקום, מאזור זמן אחד למשנהו, מסיקוונס אנימציה לצילומים תיעודיים, ומצילום חדשות לסצנות משוחזרות — וכל הזמן הוא מגיב בקולו השנון על מה שהוא רואה, יוצר ומשחזר . סרטיו אינם ניתנים להגדרה, אך בכמה וכמה מהם ניכרת האפיסטולריות . שניים מהם 40 נדונים כאן . מכתב מסיביר ( 1957 ) הוא סרט-מכתב ויומן מסע ייחודי, כה דחוס, מלא הומור וסבוך ש"אי אפשר לסכם אותו בסינופסיס" ( 1774 1985, Durgnat ) . די אם נאמר שיש בו קולאז' של שירה, שירי עם וסיקוונס אנימציה שמתאר את גילוי הממותות, תשדיר פרסומת לגלגני במיוחד למוצרי איילי צפון ( כמו "פתיתי קרן" ) , סיקוונס שמפרק את הסגנון התיעודי המבהיר, ...  אל הספר