אוראליות ואקוסטיות

[ 170 ] ק ו לנו ע עם מ בטא ( Palcy ) ; ובנוכחות של מתורגמנים, מספרי סיפורים ודמויות המנחילות את המסורת שבעל פה ומעבירות סיפורים עתיקים או מעתיקים פרשיות מההווה להקשר של סיפורים עתיקים, כפי שעושים ציידי האריה ( 1964 ) של ז'אן רוש, ו קציר, 3,000 שנה ( 1974 , Harvest , 3000 Years ) של היילה 18 גרימה . המבטא נוצר לא רק מהמקורות הללו של שרידי אוראליות, אלא גם מהדו-קיום בין האוראליות לאוריינות, בין הקולוניאליזם לפוסט-קולוניאליזם, בין הלאומיות לפוסט-לאומיות, בין הקומוניזם לפוסט-קומוניזם ובין הפרֶה-מודרניזם, המודרניזם והפוסט-מודרניזם . מכאן, שהתחילית "פוסט" מרמזת על "אי-טוהר", על "חיים במתח" עם כוחות סותרים ועם נוסחאות שמתגבשות והולכות, ולאו דווקא על ניתוק מוחלט מהם . מכאן, שהסגנון עם המבטא הוא "אוראלי", "פוסטי" ו"יחסי", באופן שאלה שוחט ורוברט סטאם תיארו ( 1994 Shohat and Stam ) . האקוסטיות של האפיסטולריות עם המבטא נובעת מהחותם הייחודי של הצליל והקול המוטבע בה . אחד המאפיינים של הקול המבדיל בינו ובין המראה הוא שהצליל הוא בר חלוף, נעלם ולא יציב . שלא כמראה, שאפשר לייצב את קיומו, הקול קיים רק כא...  אל הספר