קלוז־אפ: הסגנון עם המבטא של אטום אגויאן

[ 61 ] מיק ו ם הקול נוע ע ם המב ט א של קנדה, "האבן השואבת והסוס המנצח" ( 46 . Ballet 1989, p ) , אך הוא בז לתארים הללו . סרטיו ספגו מדי פעם בפעם ביקורת בנימוק שהם "לוקים בחוסר כנות ובהעמדת פנים, מעין אוננות אינטלקטואלית" ( Kempley p . D3 1990, ) , שהם "יומרניים" ו"חלולים באופן אלגנטי" ( 1989, Maslin p . C16 ) . אך הם היו אהובים מאוד על פסטיבלים בין-לאומיים לקולנוע ועל מבקרים, עד שהוא נחשב ל"ילד של זירת הפסטיבלים" ( 1993, Handling p . 8 ) . בפסטיבלים הללו קיבלו הסרטים שלו את מרב השבחים והמחמאות הגורפות של הביקורת . בפסטיבל הקולנוע של מונטריאול ב- 1987 כינה אותו וים ונדרס ( Wenders ) אחד הבמאים המוכשרים ביותר והעניק לאגויאן בפומבי את הפרס על סך 5,000 דולרים שקיבל עבור מלאכים בשמי ברלין ( 1988 , Der Himmel über Berlin ) על בימוי צפייה משפחתית ( Family Viewing , 1987 ) . השמאי ( 1991 , The Adjuster ) זכה בפרס פסטיבל הקולנוע של מוסקווה, ופסטיבל קאן העניק לאגויאן את פרס הביקורת הבין-לאומי על סרטו אקזוטיקה ( 1993 , Exotica ) ואת הפרס הראשי על המתיקות שאחרי ( The Sweet Hereafter ) ב- 1997 . עם...  אל הספר