פרק ז: ההתיישבות בהגנת המדינה

178 מסך של חול שררה בהתיישבות העובדת על קרקע הלאום, על אדמת הקק"ל, בתמיכתה הכספית של קרן-היסוד והתנועה הציונית . בשנות העשרים, עם התארגנות ה״הגנה" ככוח ארצי, ובראשה מפקדה ארצית ומטה כללי, נטל עליו הארגון את האחריות הכוללת לתכנונה הצבאי של ההתיישבות ולהגנתו של הישוב היהודי בארץ . מחלקה מיוחדת במטכ״ל עסקה במיקום הנקודה, גם על פי צרכי הגנתה היא, וגם בהתאם לתפקיד שנועד לה במערך ההגנתי הגושי והארצי ולמגמות המדיניות של התנועה הציונית . מפקדת ה"הגנה" השפיעה לא מעט על הכוונת המדיניות של רכישת הקרקע ; היא שאישרה את תכנית בנין הנקודה, באופן שתהא מסוגלת להתגוננות היקפית ולשמש מוצב מוצק במערך המדיני והצבאי הלאומי ; היא שציידה את הישובים בנשק, ארגנה ואימנה את המתיישבים — גברים, נשים ונוער — הכשירה מפקדים מבין חבריהם לצרכי המקום ולצרכי הישוב כולו ; היא שהדריכה כיצד לבצר את הישובים וכוננה אותם להיות ישובים אזרחיים וגם מוצבים צבאיים, בעת ובעונה אחת . כל ערי הארץ שאוכלוסיהן היו מעורבים, או שהיו גובלות, לפחות, עם ישובים ערביים, כל הקיבוצים, המושבים, המושבות והשכונות שימשו מצודות ובסיסים להתגוננות עצמית ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

דרור לנפש