פרק ז - האוצרים והאוצרוּת: זימון מחדש

228 פרק ז המשבר של המודרניזם העולמי ואת תגובותיו של דור מסוים באמנות הישראלית למשבר הזה, והחלק השני שלה מציג אמנים צעירים יותר, שגיבשו את יצירתם בשנות המשבר . 5 מאוחר יותר חזר צלמונה בריאיון עמו על תחושת המשבר ואבדן הדרך ועל הסינדרום הריאקציוני שבאמנות הצעירה : ניסיתי להסביר שמה שקורה סביבנו זהו משבר . הימין, ויחד אתו האמנות, חוזרים לתקופה של שנות העשרים שקראו לה ‘החזרה לסדר‘ . כל הבנקים הגרמניים החלו תומכים באמנות הגרמנית אחרי שאנחנו ניסינו לשכוח שיש להתמקד באמנות הישראלית, פתאום כל העולם מדבר על אמנות גרמנית, איטלקית, צרפתית [ . . . ] מבחינתי א ז גדעון עפרת ותערוכות אולם [ בית האמנים, 1980 - 1981 ] . הרגשתי אבוד וניסיתי לחזור לעשות תערוכות של אמנים שעושים את הפשרה ומחברים בין העולמות [ . . . ] אני רציתי לקדם קו מסוים שהוא שובר הגלים שמתנגד לגל הזה שבא מגרמניה ואיטליה, אבל לא היו לי חיילים . כאוצר אתה בתוך מערכת של כוח ופוליטיקה . 6 בדבריו שרטט צלמונה את השתנות גבולות השדה וגם את תחושת האיום על החומות ש‘שומרי הסף‘ מופקדים עליהן : יש סוג מסוים של לחץ תרבותי מהעיתונות, ממוזיאונים אחרים ...  אל הספר