הדיאלקטיקה של השותף השלישי בראי תהליך הגישור ברמת חובב

92 / / אנליזה ארגונית 26 עמותת נגב בר-קיימא . גבעון היא אישיות ידועה בתנועה הסביבתית בישראל . בספר הסביבה בישראל היא מוגדרת "אחת הנשים היחידות שהצליחו לשרוד בהיררכיה הגברית ברובה של החברה להגנת הטבע במשך תקופה ארוכה", ומתוארת כמי שהנחילה לתנועה ניצחונות לא מבוטלים ( טל, ,2006 עמ' 196 – 201 ) . בחרתי להתמקד בתהליכים הנפשיים שהיה על גבעון לעבור בעצמה כדי להפוך שותפה לתהליך הגישור . אחרי שנים של מאבק בזיהום הכימי שגורמים המפעלים, ולאחר שנתפסה כאויבת הגדולה ביותר של התעשייה הכימית בנגב, החליטה גבעון לחצות את הקווים ולסייע בהקמת גשר בין המשרד להגנת הסביבה למפעלי התעשייה ולציבור . ביקשתי לדעת מה גרם למהלך זה, ואילו תהליכים היה עליה לעבור כדי להפוך מיקירת החברה להגנת הטבע לאישה שבמשך שנים לאחר מכן תיתפס כמי ש'חצתה את הקווים' ו'מכרה את נשמתה' להון של המפעלים ( גרינבאום, 2015 ) . בהיותי חברה בעמותת נגב בר-קיימא עקבתי אחר תהליך הגישור מבחוץ ; בהמשך, משמוניתי לחברה בוועד המנהל של העמותה, ליוויתי את גבעון בתהליכים שבהם ביקשה להבהיר לעצמה מה הייתה תרומתה לתהליך הגישור, ואם יהיה אפשר לשחזר את ההצלחה...  אל הספר
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני