בפני קהל / / 67 אפשר גם שמצד כל שאר הנוכחים הייתי מוצא עצמי הלכה למעשה מורחק מכל מה שמכונה עולם, או לחלופין מרחב, באשמת חוסר נימוס . הממד של דה-פקטו, שמקופל בביטוי הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה , אינו ככל דה-פקטו, שכן דין ודברים לו עם הלכה . זהו דה-פקטו שנשען על ממד אתי-לוגי שמכונן אוריינטציה של פרקסיס שאפשר לומר עליו שהוא ללא סטנדרטים אך לא ללא עקרונות . כלומר, עניין לנו בהלכה שמכוונת אל מעשה שאומנם נובע מתוכה, אך אין בו הבטחה מראש לאשר אותה או להוכיח אותה כאילו הייתה טקסט קדוש . וכך אני קורא את הפסוק בתלמוד : מר סבר הלכה עדיפא, ומר סבר מעשה רב . תנו רבנן : אין למדין הלכה – לא מפי למוד ולא מפי מעשה, עד שיאמרו לו ״הלכה למעשה״ . שאל ואמרו לו "הלכה למעשה״ ילך ויעשה מעשה, ובלבד שלא ידמה ( בבא בתרא קל, ב ) . הווה אומר, כאשר עניין לנו בהלכה למעשה אין אנו עוסקים בלימוד של תאוריה, לא בסטנדרטים של התנהגות או במומחיות של טכניקה, ואף לא באקלקטיזם תאורטי או פרקטי-אדפטיבי . הטקסט התלמודי ככלל מלמד אותנו ש"הלכה למעשה״ משמעו שיחה מתמשכת על טקסטים מייסדים, מדרש מתמיד שמעמת ללא הרף את ההתנסות המעשית עם מארג המוש...
אל הספר