אחרי עשרים שנה: פרודיה ואירוניה

] 219 [ ע י ד ן ח ד ש — ה ע ר ו ת ע ל ש פ ה ק ו ל נ ו ע י ת ב ת מ ו ר ה של הבריונים, ונמהלים בטונים גבוהים במיוחד, לשיקוף ההפתעה והחרדה המקפצות בתודעתו של חאן . אלה מגחיכים את הממד הרומנטי ואולי אף נוסטלגי שעליו נשענת הסצנה ומאירים מחדש את דמותו של חאן בראי של נחיתות פיזית, ילדיות וחוסר אונים ; הפעם הוא מנוטרל מההיבטים הקרשנאיים שהעניקו תוקף לדמויותיו ההיתוליות בעבר הקולנועי הקרוב . הממד האירוני מתחזק עוד בדמותה של מינאמה שאינה הולמת את מה שמצופה מבת דמותה של סימראן : היא לא כמהה להיות בת זוגו של חאן . הגם שהיא מכירה היטב את הרקע, כלומר את בעל הלב הוא שיזכה באהובה , כפי שיתברר בשיר שהשניים ישירו מיד, הטקסט שהיא משתתפת בכתיבתו אחר לחלוטין . בניסיון להעלות מן האוב את הלהיט הישן, ולשוב להתענג על הקונוונציות שלו ועל דמותו הישנה של חאן, שהייתה חייבת להתקבל ( ובהרחבה על הקולנוע ההינדי כהגמוניה החולשת בלא עוררין על המרחב התרבותי ) , מתחיל חאן לשיר את שיר הנושא מ בעל הלב הוא שיזכה באהובה . בהקשר הנוכחי קטע השיר הוא חלק מהמרחב הנרטיבי : הוא מתרחש ברכבת, אינו מדובב אלא מושר בקולם של השחקנים ומלו...  אל הספר