שפה קולנועית חדשה

] 211 [ ע י ד ן ח ד ש — ה ע ר ו ת ע ל ש פ ה ק ו ל נ ו ע י ת ב ת מ ו ר ה לפני הדיון המורחב באפיונו של המודל החדש, יש לדייק ולומר כי המודל הוותיק ולצדו המודל של השיר-ריקוד כמופע עודם קיימים . מרבית הסרטים עודם שומרים על מתכונת של שיבוץ שירים, ובמסגרת רב-גונית זו אין בהכרח שימוש במודל אחד בלבד של קטעי שיר . הקטע "ראה את הילוכו של ראמג'י" למשל הוא שיר-מופע בסרטו החדש של סנג'י לילא בהנסאלי, ראמלילא וראס-לילא של תחמושת חיה ( , Goliyon ki Ramlila Raslila 2013 ) . שירי הפתיחה של פילמיסטאן ( 2014 Filmistaan , Nitin Kakkar, ) ו דלהי 6 ( 2009 Delhi 6, Rakeysh Omprakash Mehra, ) , שאעסוק בהם בהמשך הפרק בקשר למודל האקסטרה-דיאגטי, מגלמים האצה ותמצות של הזמן, מגשרים על מרחבים מקוטעים ומאחידים נקודות מבט שונות ( שכן הרצף המוזיקלי ממקם את המרחבים השונים בסיקוונס על מישור אחד ) . השיר "הו, לבי" מתוך דלהי 6 מציע מזיגה לא ראליסטית של מרחבים הודיים ואמריקניים : פסל החירות מוצב במרחב אחד עם המסגד הראשי של דלהי, הג'אמה מסג'יד ; ריקשות, אוכל רחוב הודי ופרות נראים בלב טיימס סקוור של ניו יורק, האל-הקוף הָנוּמַן...  אל הספר