היסטוריה ואסתטיקה

] 158 [ א ו ר ו ת ב ו מ ב י י כל גיבוי העשוי להעניק להקשר זה נוכחות בסרט, להוכיח או לחזק את קיומו של ההקשר . אם אכן תואר האצולה וההקשר ההיסטורי המתחייב ממנו חשובים כל כך, מדוע אין מראים את הטקס ואת האב המקבל את התואר ? מדוע אין מראים אותו בחברת פקידי ממשל או במוקדי שלטון ? טענתי היא שכשם שהסרט מעצב מרחב מבודד, א-קונקרטי מעצם בידודו וליטושו, כך מוכחש בו הקשר לזמן . דבדאס למעשה מעוצב כסרט שאין לו כל קשר לזמן הקונקרטי ולהיסטוריה . אבהינווגופטה ( Abhinavagupta ) כתב על החוויה האסתטית שהיא 23 ליצירה האמנותית "דבר המופיע בהווה, ללא תלות בעבר או בעתיד" . המובילה לחוויה האסתטית העילאית אין על כן כל שייכות לרצף הזמן ההיסטורי, האמפירי . אפשר להחיל טענה זו גם על דבדאס . ככל עבודה קולנועית, הוא נחווה כהווה בשעת הצפייה בו . אך בכל מובן אחר הוא חסר שייכות לזמן . הכחשת הזמן ההיסטורי הגלומה בו מוציאה אותו אל מחוץ לרצף הזמן, ומבדלת אותו מעולם התופעות . וכך פירש ו' מ' 24 את מושג ה"לא מן העולם" שנוסחקולקארני ( 1986 V . M . Kulkarni, ) בידי אבהינווגופטה : לאובייקטים בעולם השירה או הדרמה אין שום מקום בעולם...  אל הספר