] 126 [ א ו ר ו ת ב ו מ ב י י 24 המסורת הוודנטית מתארת לעצמה ואינה מכוונת בהכרח להשגת מטרה . את מעשה היצירה של הברהמן כספורט, כמשחק, כפעולה המגלמת גם 25 דון הנדלמן ודוד שולמן ( Don Handelman & David את העונג להיברא . 1997 Shulman, ) מתארים את הפעילות היוצרת של האלוהות כלילא, מושג המגלם את המחשבה בדבר אפשרות המעבר והחלחול בין רמות המציאות השונות, את תפיסת הגבולות בינן כנזילים ואת הקלות הטבעית, המשועשעת, שבה חלחול זה מתרחש . במובן זה עשוי המונח להיקשר לשורשי המחשבה האימננטית בהינדואיזם ולתפיסה הרואה את המוחלט הניחן בתכונות נוכח וחי בחומר . כאשר המציאות האמפירית נעשית לזירה שבה מתגלם המועצם, ההיבט הרעוע שבה עשוי להיעלם . מחשבה זו באה לידי ביטוי הדוק במסורות תאטרון ריטואלי . בין הדוגמאות המובהקות לכך נמנות מסורות הקשורות באל קרשנה ובהתגלמויותיו : מסורות הראם-לילא ומסורות הראס-לילא ( Rām - līlā, Ras - līlā ) של אזור וראג' ( Vraj ) בצפון הודו, המבוססות על אפיזודות מחיי קרשנה או ראמה, ומסורות אחרות המעלות סיפורים מתוך הפוראנות והאפוסים, מציעות נוכחות ישירה של אלים ושל מאורעות מיתיים, ומאפשרות...
אל הספר