] 103 [ י ס ו ד ו ת א ס ת ט י י ם ו מ ב נ י ם ק ו ל נ ו ע י י ם לזהותם עם התרבות האנושית במובן המביית והממַשטֵר שלה, לעומת המרחב המוזיקלי הממוקם במה שעשוי לסמן אופוזיציה לתרבות — מקום פתוח ( פיזית וקומפוזיציונית ) , טבע, ובהרחבה מה שאינו ניתן לשליטה, להגדרה, לתיחום ולביות . כמה קטעי שיר-ריקוד מתרחשים במרחבים העשויים לסמן כאוס, למשל הלונה פארק ( ההשפעה המערבית ניכרת כאן, כמו בהיבטים אחרים של הסרט הפופולרי ) או חג ההולי, המאפשר והמסמל התרופפות זמנית של גבולות וקודים נורמטיביים ועשוי להיות מקבילה למשמעות שמסמלים הקרנבל והלונה פארק בתודעה המערבית . כך למשל בסרט מלך הגורל ( Muqaddar ka Badshah, T . Rama Rao, 1990 ) נשמע השיר "האין זו אהבה ? " על רקע מתקני לונה פארק . באחד מבתי השיר מתחזה האוהב לפָּרוּש, ופרישותו מוצגת כתחפושת, כתעלול וכתירוץ להתחמקות מן האוהבת . ואילו האוהבת משתמשת בריקוד המזכיר את מסורת ה"בהארט-נטיאם", שנתפסת כריקוד לאומי ששורשיו נעוצים בעבר ההודי המוֹפתי . אלא שהריקוד שלה מתועל להקשרים אירוניים ופתייניים, וכמו פרישותו של האוהב גם הוא מעוקר מן ההקשרים התרבותיים הרחבים שלו ...
אל הספר