] 95 [ י ס ו ד ו ת א ס ת ט י י ם ו מ ב נ י ם ק ו ל נ ו ע י י ם אלה מגלמים שני מישורים של מציאות : זו המתגלמת בנרטיב כבולה במידה מסוימת לעולם התופעות ומייצגת אותו, וזו המתגלמת בקטעי השיר-ריקוד משוחררת ממנו וחוגגת את אי-כבילותה ואת שחרורה . בנרטיב מתקיימת הדרמה — בדרך כלל קונפליקט שהדמויות שוקדות לפתור, בהקשרים חוץ-קולנועיים ברורים . בקטעים המוזיקליים, המתקיימים בנקודות מסוימות בנרטיב, מתעלות הדמויות מעל הקונפליקט ומבטאות את עצמן בשיר ובריקוד . השיר והריקוד עשויים להיתפס כהעצמה וכמימוש של ההתעלות הנרטיבית מעל הקונפליקט — כאידיליה, במובן-מה — ומבחינה זו נבנים כל סרטי הז'אנר מן המתח הבסיסי שבין הקונפליקט ה"ראליסטי" לפתרון ה"אידילי", וכולם מגלמים ברמות שונות הבטחה לאוטופיה, כפי 26 ואפשר שבמובן-מה גם הבטחה לשחרורשהדבר מכונה בביקורת המערבית במונחים הינדואיים ( ראו דיון בפרק השישי בספר זה ) . כמו המחזמר ההוליוודי, הסרט ההודי הפופולרי נחלק לשני רבדים . אך יש לסייג זאת : לרוב אפשר לאתר שוני עקרוני בין הנרטיב לקטעי השיר-ריקוד ולהפיק תועלת מאיור שני הרבדים כאופוזיציות בינריות . עם זאת הם עשויים לח...
אל הספר