3.6.4 תיאור מאייך שביסודו פרופוזיציה שלמה בסביבתם התחבירית של פעלים לוקטיביים שונים ...

150 | דרכי איוכה של הלוקטיביות בישיבה במצב שפיפה הוא יכול לראות היטב את סילוני המים מקיפים כהלכה את השטח שהוא רוצה להשקות . או כשהיושבת 'יושבת רכונה [ . . . ] קצת באלכסון ' ( דוגמה 5 להלן ) , עולה התחושה שכל גופה נמתח לעבר משהו שהיא רוצה לראותו היטב . או כש'יודי ישוב - שעון אל אדן - החלון, ראשו נוגע במשקוף' ( דוגמה 6 להלן ) — הוא נראה כמי שחש נינוחות ואולי חולם את חלומותיו בהקיץ . אותה נינוחות אולי עולה גם ממי ש'שוכבת למחצה ' ( דוגמה 7 להלן ) ; ממי ש'גופה [ . . . ] שכוב - ישוב' ( דוגמה 8 להלן ) וכן מתנוחות שאינן מצופות של השכובים או השרועים ( דוגמות 8 – 10 להלן ) . אוסיף עוד הערה הנוגעת לתצורה שננקטת כאן לצורך ייחודן של התנוחות השונות . נראה בבירור שהמספר נוקט עוד תצורה ( חוץ מאלו של צירוף היחס והמושא הפנימי ) למימושו התחבירי של התיאור המאייך . הכוונה היא לשתי צורות בינוני פעול בצירוף צמידות העוקבות זו את זו כשהאחת ( הראשונה מבין השתיים ) מממשת את הפרופוזיציה הלוקטיבית העיקרית והאחרת את הפרופוזיציה המאייכת אותה . כך למשל הצירוף 'ישוב - שעון ' ( דוגמה 6 ) משמש את הדובר במקום משהו מעין '...  אל הספר
מוסד ביאליק