פרק ראשון : ראשית השירה העברית בארץ ישראל 32׀ בציון של כוונה שיוצאת ממנה . [ … ] התחלות חונכות במכוון ייצור׀ אחר של משמעות [ … ] התחלות, כפי שאני מטפל בהם, מתכוונות להבדל זה, הן הדוגמה הראשונה שלו : הן עושות דרך ארוכה לאורך הדרך" ( 13 , 5 : 1985 Said, ) . ההתבוננות במוסד הספרותי המפותח של השירה העברית בארץ ישראל מאפשרת לנו, ולמעשה מורה לנו, לסמן את תחילתו . לכן במקום לדבר על התחלה כדאי יותר לדבר על ייצורה ובנייתה של התחלה . ואכן הביקורת והמחקר של השירה העברית בנו, או מוטב ייצרו, באופן כמעט מובן מאליו, את ה"התחלה" של השירה העברית בארץ ישראל כראשית שהתרחשה במחצית שנות השמונים של המאה התשע-עשרה, כאשר היגרה שירת "חיבת ציון" לארץ ישראל ותרמה להיווצרותו המטריאלית של מוסד ספרותי בארץ ישראל של אותם ימים . שירת "חיבת ציון" בגולה כללה את שירתם של מנחם מנדל דוליצקי, יהודה ליב לוין ( יהל"ל ) , אבא קונסטנטין שפירא, יוסף הלוי, ש"ל גורדון, ישראל טלר, יצחק קמינר ואחרים, ובשלב מאוחר יותר גם את שירתו של חיים נחמן ביאליק, שכתב על התיישבות בארץ ישראל בימי העלייה הראשונה, למשל ב"אל הציפור" וב"ברכת עם" . כו...
אל הספר