הביקורת הישירה על תורת הסוציאליות המרקסיסטית־לניניסטית

60 ׀ הביקורת הישירה על תורת הסוציאליות המרקסיסטית-לניניסטית השקפתו של אד"ג מנוגדת להשקפה זו . לדבריו, ההיסטוריה של האנושות זהה לאבולוציה בטבע היקום כולו . השקפתו אינה השקפה היסטורית מצומצמת כהשקפתם של המרקסיסטים-לניניסטים, אלא פנאנתאיסטית קוסמית ( כלומר מתייחסת ליקום כולו ) . האנושות, האחראית ליצירת הציביליזציה והתרבות, היא בעיניו הרכיב העילי המניע את התגבשות הסדר הקוסמי, השואף לאחדות הרמונית . ראוי לשים לב להבדל בין ההשקפה החומרנית-דטרמיניסטית של המרקסיזם-לניניזם ובין השקפתו הרוחנית-אידאליסטית של אד"ג גם מבחינת השאיפה לאחדות כוללת . שאיפה זו משותפת לשתי ההשקפות וסלע המחלוקת ביניהן אינו אלא על הדרך להגשים אותה . המרקסיזם-לניניזם חותר לאחדות שמבוססת על אחידות מוחלטת וסבור שאין להשיגה אלא באמצעות כפייה מבחוץ, במסגרת שלטונית ; אד"ג, לעומת זה, חותר לאחדות פלורליסטית, כלומר להרמוניה שצומחת מבפנים . לדעתו, את ההתנגשות התחרותית בין אישים אינדיבידואליים, משפחות אינדיבידואליות, קהילות אינדיבידואליות ולאומים אינדיבידואליים יש להמיר בזיקות גומלין שמתאפיינות בתמיכה ובהשלמה . מכאן צמחה הנחתו שעם הו...  אל הספר
מוסד ביאליק