64 | ישראל ומדינת הרווחה חלוקתי שונה מזה שנגזר מתוצאות פעילות השוק — מועילה לפרטים בחברה ובו זמנית תורמת תרומה משלה לכלל האוכלוסייה . גישה זו 16 מיוחסת, בהכללה, למדינות אירופה, לקנדה וליפן . לקטגוריה זו של הצדקה יש לשייך את טיפול המדינה בשלל נושאים וכן בעיות שלא בהכרח קשורות ישירות לנשוא הטיפול גופו . קרי : בדאגה למשפחות במצוקה רוב מדינות הרווחה מחשיבות עזרה לילדים והשקעה בעתידם יותר מאשר את הסיוע המוצע לבוגרים שילדים אלה סמוכים עליהם . בספרות המחקרית של שנות החמישים, השישים והשבעים למאה שעברה בלט מאוד ניסיון להבחין בין מדינות הרווחה השונות על סמך מידת דאגתן המופגנת לצורכי הפרט . קרי : מדינות "מעניקות" נחשבו לכאלה לא רק בשל רמת השירותים שהציעו וטיבם, אלא גם — ואולי בעיקר — נוכח נכונותן להקריב משאבים ציבוריים למטרות "לא כלכליות", באופן ההופך את החברה כולה לכזאת העוסקת בפעילות "אלטרואיסטית" ממש . אלא שבשנים העוקבות התברר עד כמה להבחנה זו אין על מה להסתמך . כאמור, בשני המקרים, וללא קשר להצדקה האלטרואיסטית — כלל מדינות הרווחה המודרניות מודות כי להפעלת מערכי הרווחה ומימונם הציבורי היבטים כל...
אל הספר