153 'צבא השחרור העממי' לקראת שנת 2000 עם זאת, הסינים עצמם הדגישו שוב ושוב שתוצאות אלה מהוות רק צעד ראשון בדרך הארוכה למודרניזציה . מדוע אפוא לא היה הצבא יכול להמשיך באותה מדיניות, שכבר הוכיחה את יעילותה ? הסיבה לכך מצויה בעובדה, שעד המחצית השנייה של שנות השמונים מוצתה פחות או יותר מדיניות זו של מודרניזציה שיושמה בעשור הראשון . אמנם הסינים לא אמרו זאת במפורש, אך מסקנה זו עלתה מהערכת תוצאותיה של המדיניות ביחס ליעדיה . היעד העיקרי של מדיניות המודרניזציה הצבאית של סין בראשית התקופה שלאחר מאו היה שיפור היכולת הקרבית של הכוחות המזוינים לשם הגנה על סין במלחמה קונבנציונלית מודרנית . אולי זו משימה מוזרה לממסד צבאי של מעצמת- על שאפתנית בשנות השמונים, אך הדבר אינו מפתיע לאור המצב החמור שהצבא הגיע אליו לאחר שני עשורים כמעט של התדרדרות . את ההתדרדרות גרמה המדיניות המאואיסטית, שהמעיטה בחשיבותם של כלי הנשק ובָזה למקצועיות הצבאית, וכן האווירה הפוליטית המהפכנית – שמשכה את הצבא לעימותים פוליטיים מעוררי מחלוקת והסיטה את מיקוד העניין שלו מהנושא הצבאי . התוצאות הרות האסון של ההתדרדרות התבטאו בפלישת סין לוו...
אל הספר