פרק כא: גירוש הנשים הנכריות (עזרא ט-י): המסגרת המשפטית, התקדימים, התקדימים, וההשלכות...

שער שלישי : ספר עזרא - נחמיה 446 עם זאת, כמה וכמה עניינים בפרשה זו נותרו עדיין בלתי פתורים או בלתי מוכרעים, והחשוב שבהם הוא עצם ההחלטה לגרש את הנשים הנכריות ואת ילדיהן . האם לא היה אפשר למצוא פתרון אחר, הומני יותר, לבעיית נישואי התערובת ? מדוע כללה ההחלטה גם את הילדים, וזאת ללא הבחנה בגילם או במינם ? האומנם גורשו הנשים והילדים, כפי שנאמר במפורש בעזרא החיצוני ( ט 36 ) , אך אינו משתמע כלל מנוסח 3 האם ההצעה לגרש את הנשים ואת ילדיהן הייתה תגובה ספונטנית הטקסט בעז' י 44 ? ורגשית לתוכחה הנוקבת של עזרא, או שהיה לה בסיס משפטי ונלקחו בה בחשבון שיקולים משפטיים ? שאלה אחרונה זו היא נושא מחקרנו, והדיון בה עשוי לזרות אור גם על עניינים נוספים . [ ב ] על פי המסופר בעזרא ט - י, מיד לאחר בואו של עזרא לירושלים פנו אליו שרי יהודה 4 'לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות . . . כי נשאו והציגו לפניו בעיה : מבנֹתיהם להם ולבניהם' ( עז' ט 1 - 2 ) . דברי השרים מוצגים אמנם כתיאור אינפורמטיבי של מצב קיים, אך דומה שמשתמעת מהם השאלה כיצד להגיב למצב זה וכיצד לפתור אותו . ואולם עזרא אינו עונה על השאלה המשתמעת...  אל הספר
מוסד ביאליק