פרק יא: ההיסטוריוגרפיה המקראית המאוחרת: כיצד ומדוע?

שער שני : הכתיבה ההיסטורית בתקופת שיבת ציון 218 התחתון — הכתיבה ההיסטורית בישראל בתקופה העתיקה באה לסופה בשני החיבורים ההיסטוריים הגדולים שכתב יוסף בן מתתיהו בשלהי תקופת הבית השני : 'מלחמות 2 אולם בשאלת ראשיתה של הכתיבה היהודים עם הרומאים' ו'קדמוניות היהודים' . 3 — ובקרב חוקרי המקרא ההיסטורית בישראל טרם הושגה הסכמה — מלאה או חלקית נשמעים בעת האחרונה קולות רמים המבקשים לקבוע את התחלותיה של הספרות ההיסטורית המקראית מאוחר ככל האפשר, ומכחישים את קיומה של ספרות היסטורית 4 הוויכוח הוא בעיצומו, ולכאורה עשויה להיות לו השפעה על הגדרת קדומה בישראל . הקורפוס הנדון כאן, כיוון שהתואר היסטוריוגרפיה מאוחרת עשוי להתפרש בדרכים שונות על ידי חוקרים שונים . אולם לאמתו של דבר אין הדבר כך . בסקירה זו אני עוסקת בקורפוס ספרותי מוגדר היטב, שעל מקורו וזמנו יש מידה מסוימת של הסכמה 5 והוא כולל את הספרים המקראיים עזרא - נחמיה ( או לפחות מידה פחותה של ויכוח ) , 6 ודברי הימים ואת הספר עזרא החיצוני ( המכונה גם עזרא הראשון או עזרא השלישי ) . אפתח את הדיון בארבע הערות מקדמיות . א . ההגדרה המקובלת היסטוריוגרפיה שלאחר הג...  אל הספר