92פרק ב : מקדש שבי ציון : מציאות ואידאולוגיה סופו של המקדש יש לראות בבניית המקדש החדש על ידי הורדוס, בשנת שמונה – 4 מקדש שבי ציון עמד על תלו אפוא עשרה למלכותו, שהיא שנת 20 / 19 לפנה"ס . כמעט חמש מאות שנה, משך זמן ארוך אפילו ממקדש שלמה . אף כי במשך השנים 5 תיאורי הבית השני נעשו בו תיקונים ושינויים, בעיקרו של דבר הוא לא השתנה . במשנה ובכתבי יוסף בן מתתיהו מתייחסים למקדש לאחר בנייתו מחדש על ידי הורדוס, ולא למקדש שנבנה בראשית שלטון פרס, אך ניתן לומר כי דווקא מקדש שבי ציון הוא הוא 'הבית השני', הן בגלל משך הזמן שעמד על תלו והן בתוקף מקומו בתולדות ישראל . כשאנו מגדירים מקדש זה כ'מקדש שבי ציון' דווקא ולא כ'בית השני' אין אנו באים אלא לציין את נקודת המוקד ההיסטורית של דיוננו, הווה אומר : ראשית תקומתו של המקדש, המאורעות הקשורים בבנייתו, ומקומו בעולם המחשבה של הדורות הראשונים לשיבת ציון . הגדרת התקופה, המסגרת הכרונולוגית והמקורות הגדרתה של התקופה כ'תקופת שיבת ציון' נובעת מן ההשקפה שלאחר המשבר של חורבן ממלכת יהודה והליכת העם בגולה, השיבה מבבל קובעת שלב חדש בתולדות ישראל . השקפה כזאת תופסת את המציאו...
אל הספר