השפעת גומלין בין אוצר המילים של המקרא לבין תרגומו הערבי 605 ופירשו צמח, בהשוותו את ضَال הערבי ( לפחות מבחינה אטימילוגית ושמא גם מבחינה בוטנית ) . על פרטים עיין אסופת מאמריי בבלשנות עברית, עמ' 208 - 211 . נספח : אחד הקשיים של כל תרגום של טקסט בעל שגב ( כמו המקרא ) שלמילות המקור לעתים הוראות משנה, המעניקות טעם מיוחד להן . אולם, ייתכן שדווקא בתרגום 2 כך תרגום אונקלוס ל'שִׂכֵּל את ידיו' ( בראשית באה מילה עם הוראת משנה מיוחדת . מח : יד ) הוא 'אחכמנון לידוהי', כלומר 'החכים את ידיו', ורס"ג תרגמו בחיקוי מילולי של התרגום 'אחכם ידיה', לכאורה גם כן 'החכים את ידיו' בלבד, אבל עם הוראת המשנה 'עשה בידיו דבר כתיקונו', החסר מכול וכול בתרגום אונקלוס . אף בהשפעת הערבית הובן גלוסר א 3 ירמיהו מא : יז במאסף הפונטי ' ( ב ) גֵרוּת' = 'מגֿאורת', רוצה לומר ' ( ב ) שכנות' לפי הערבית . וכן שם א 4 גלוסר יחזקאל כא : יז 'מגורי' מתורגם 'מגֿוורין', כלומר 'שכנים' . בדומה שם גלוסר א 3 ירמיהו מט : ז 'נסרחה' תורגמה ב'סרחת', כלומר 'הסתלקה' . נספח : יש שביטוי ערבי שדומה בצלצולו למילה מקראית אינו מחדש הוראה חדשה, אך מאפשר גי...
אל הספר