456 ערבית יהודית, מורפולוגיה / תחביר / סגנון 6 סבר שאף חלק גדול של השורשים השלמים השלשיים, שלשיים, ואילו ברגשטרסר ושמא רובם, התהווה מיסוד דו-עיצורי . לא חסרו, כמובן, גם דעות ממוצעות בין שני 7 נלדקה ( הוספות חדשות ) קצוות אלו . ראה, למשל, לאחרונה את דבריו של א' זבורסקי . השכיל במחקר מופתי ( עמ' 78 - 109 ) להוכיח שמוצאם של כמה שמות עצם קדומים ביסוד דו-עיצורי, ואף לבסס את הסברה ששורשים עם פ"א הפועל א / ו / י / נ — יסודם 8 בשורש דו-עיצורי המורכב מעי"ן הפועל ומלמ"ד הפועל . 2 . זבורסקי בשלהי מאמרו המובא לעיל ( עמ' ,1690 ובייחוד 1691 ) מגיע למסקנה שיש בה לא מעט מן ההשלמה והכניעה ( המוצדקות ) , והיא שעלינו להתרכז בגיזרונן של מילים מיוחדות . לפי דרישה זו, אני מגיש לקורא כאן שתי רשימות של חילופי שורשים בערבית היהודית של ימי הביניים . אחת ( סעיף 3 ) תדון בשינויים שחלו בשמות הקדומים הדו-עיצוריים שדן בהם נלדקה, ושנייה ( סעיף 4 ) תציג את התהוותם של שורשים תנייניים . ושמא נוכל ללמוד מהן משהו על התחלפותם של שורשים בתקופות קדומות יותר של לשונות השֵם . 3 . ה ת נ ה ג ו ת ם ש ל ש מ ו ת ד ו-ע י צ ו ר י י ם...
אל הספר